בשביל רבים מייצג יער ירושלים
את הנוסטלגיה לשנים הראשונות של מדינת
ישראל. בשנות החמישים חלם יוסף וייץ על ריאה ירוקה ומיוערת סביב
ירושלים. חבר אליו ראש העיר דאז, גרשון אגרון וקק"ל העניקה את היער
במתנה לבירה הוותיקה-צעירה. הנשיא בן-צבי, שנטע את העץ הראשון, ראה בכך
חשיבות מיוחדת. מדי שנה בשנה, יצאו בט"ו בשבט כיתות של ילדים לנטיעות
ביער ירושלים, וקהילות יהודיות רבות תרמו חורשות ופינות נופש בלב היער.
יער ירושלים משמש כמקום לנופש
והתרגעות, כמקור
חשוב מאין כמותו לאיזון האקולוגי הסביבתי, כמקור לאוויר נקי, כאזור
מחיה לבעלי חיים ממגוון מינים, כמקום ייחודי לפעילות חינוכית ומעשירה,
וזו רק תחילת הרשימה.
במשך שנים ננגסו חלקים נכבדים מיער
ירושלים והפכו לאתרי
שפכים, לשכונות מגורים, לבית-עלמין, ועתה מרחפת על היער
סכנה חמורה נוספת בדמות כביש מספר 16. יער ירושלים הינו
ריאה ירוקה חיונית לתושבי הבירה ואין לאפשר נגיסות נוספות
מעבר לשטח שכבר ננגס ממנו.
החלקים הפגיעים ביותר ביער ירושלים
הן אותן "אצבעות ירוקות" אשר חודרות
לתחומי העיר ומוסיפות חן וחמצן לשכונות בנות המזל הגובלות עמו. אצבעות
אלו הן חוליה בפרוזדור האקולוגי אשר נפתח בנחל רבידה ומתרחב בנחל שורק,
במבואות המערביים של העיר. על שטחים ירוקים אלה מאיימות תכניות רבות,
שעלולות לשבור את הפרוזדור האקולוגי בנקודות רבות, ולסתום לחלוטין את
חלקו הפנים-עירוני של יער ירושלים.
לועדה המחוזית לתכנון ובניה הוגשה
תכנית על ידי קק"ל לקביעת גבולות יער
ירושלים ולהגנה עליהם. לתכנית זו הוגשו התנגדויות לא מעטות, של גורמי
פיתוח שונים, אשר מבקשים לקדם ביצוע פרוייקטים של בניה בתוך היער,
ושניים מהגדולים שבהם בלב היער.
הפרוייקטים העיקריים אשר מדירים
שינה מעיני שומרי היער, הם הרחבת בית
העלמין על שטח של למעלה מ-365 דונם יער, מחלף כביש 16 בנחל רבידה,
העתקת אתר פי גלילות אל לב היער ובניית שכונה חדשה במקום האתר הנוכחי.
פרוייקטים אלה, ועוד רבים אחרים, מאיימים על גורלה של הריאה הירוקה
החשובה כל כך לתושבי העיר והסביבה, ועלולים, אם יתממשו, להביא להרס
היער.
